ההכרעה ומשמעותה
בית המשפט העליון קבע בדעת רוב כי הסכם רכושי של ידועים בציבור, שאושר בבית המשפט לענייני משפחה וכולל הוראה מפורשת שהוא יחול גם אם בני הזוג יינשאו בעתיד, אינו מחייב הליך אישור נוסף לאחר הנישואין. השופטת ברק־ארז, בהסכמת השופט כשר ובניגוד לדעת השופט מינץ, הדגישה את כיבוד רצון בני הזוג ואת הוודאות הנדרשת לתכנון חייהם. ההכרעה מוגבלת להסכם שאושר לאחר שבית המשפט נוכח ברצון החופשי ובהבנת משמעותו ותוצאותיו, ובו התייחסות מפורשת לתחולה בעת נישואין. חוק יחסי ממון לא הוחל בכך באופן כללי על ידועים בציבור: הנישואין הם נקודת המעבר בין המשטרים. המשמעות המעשית היא שניסוח ההסכם ואופן אישורו חשובים במיוחד. אין להניח שכל הסכם פרטי או מסמך שאומת בידי נוטריון בלבד עומד בתנאים שנקבעו בפסק הדין.
איזו ודאות ביקשו בני הזוג?
בני זוג ידועים בציבור רצו להסדיר את רכושם בהסכם אחד שיחול גם אם יינשאו בעתיד. הם טרם קבעו נישואין, אך ציינו במפורש את האפשרות ואת רצונם שההסדרים יוסיפו לחול. למעשה לא התקיים ביניהם סכסוך על תוכן ההסכם: הם פנו יחד לקבלת ודאות לגבי תוקפו. השאלה שהגיעה לעליון הייתה אם ניתן לאשר את ההסכם מראש לשתי התקופות, או שיידרש הסכם ואישור נוספים לקראת הנישואין.
שתי מסגרות משפטיות באותו מסמך
פסק הדין מבחין בין הסכם רכושי של ידועים בציבור, שאפשר לאשר בבית המשפט לענייני משפחה, לבין הסכם ממון לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג. דעת הרוב לא החילה באופן כללי את משטר איזון המשאבים על זוגות שאינם נשואים. היא הסבירה שמסמך יכול לכלול הסדר לחיים המשותפים כידועים בציבור והסדר שיפעל אם יתקיימו נישואין. הנישואין נותרו נקודת המעבר המהותית בין המשטרים.
התנאים שנקבעו בדעת הרוב
השופטת דפנה ברק־ארז, בהסכמת השופט יחיאל כשר, קבעה שהסכם הנוגע ליחסים הרכושיים, הכולל הוראה מפורשת בדבר תחולה גם לאחר נישואין ואושר בבית המשפט לענייני משפחה, יוכל לעמוד בתוקפו ללא הליך נוסף. נדרש שבית המשפט נוכח ברצון החופשי ובהבנת משמעות ההסכם ותוצאותיו. אין די בשם המסמך או במשפט כללי שאינו מסדיר את המעבר. ההכרעה מבוססת על התנאים המצטברים ועל תכלית האישור.
המחלוקת בהרכב
השופט דוד מינץ חלק על דעת הרוב. המחלוקת עסקה בין היתר בהפרדה בין המשטרים ובמשמעות של אישור לפני שקיים צפי ממשי לנישואין. דעת הרוב הדגישה שאין בחוק מגבלת זמן קשיחה לאישור לפני הנישואין, וכן את רצון הצדדים, הוודאות והפחתת הסכסוכים. הצגת דעת המיעוט אינה גורעת מן התוצאה המחייבת, אך מסבירה מדוע ניסוח מדויק ואישור מהותי היו מרכזיים, ולא מדובר בפטור טכני שאפשר להחיל על כל מסמך.
מה לא נכלל בהלכה?
בית המשפט הגביל במפורש את ההכרעה להסכם שאושר בבית המשפט ושבו תניה מפורשת על נישואין. הוא לא קבע כלל גורף בדבר הסכמים פרטיים שלא אושרו, ולא השווה לכל דבר מסמך שאומת בידי נוטריון בלבד להסכם שנדון לפניו. אין להסיק גם שהסכם שאושר חסין מכל מחלוקת עתידית על פרשנות, שינוי או פגם ברצון. שאלות אלה עשויות לדרוש בירור נפרד לפי נסיבותיהן.
מה בודקים בהסכם קיים או חדש?
מבחינה מעשית יש לקרוא יחד את נוסח ההסכם, החלטת האישור והפרוטוקול. בודקים מה נאמר על נישואין עתידיים, אילו נכסים והתחייבויות הוסדרו ואם המשמעות הובהרה לצדדים. אם ההסכם שותק בנושא, אין להוסיף לו בדיעבד כוונה רק משום שהתוצאה נוחה. בעת עריכת הסכם חדש אפשר לתכנן מראש את המעבר, אך עדיין צריך להתאים את ההסדר לחיים בפועל ולתכנון הירושה. פסק הדין ניתן בעליון ביום 23.3.2026, והוא אינו קביעה שכל הסכם חיים משותפים מחליף צוואה.
מה חשוב לדייק
הלכה עדכנית של העליון בדעת רוב. אין להסיק פטור גורף מאישור להסכמים שלא אושרו בבית משפט, או שאין בהם הוראה מפורשת בדבר נישואין עתידיים.
קריאה במקור
נוסח פסק הדין — פסיקן ↗התקציר אינו נוסח פסק הדין. הוא מתייחס להחלטה המצוינת ולנסיבותיה, ואינו אישור להיעדר הליך מאוחר או החלטה נוספת. נבדק לצורך הכנת הסקירה ביום 31.10.2026.